אני לא רוצה ללכת לגן / לבית הספר
כשהסירוב החוזר הוא סימפטום למצוקה רגשית ולא בעיית התנהגות
אחד המשפטים השכיחים והכואבים ביותר שהורים שומעים הוא:
אני לא רוצה ללכת לגן או אני לא רוצה בית ספר.
בהתחלה הוא נאמר כמשפט חולף. בהמשך הוא חוזר על עצמו.
ולעיתים הוא הופך למאבק יומיומי שמלווה בבכי, כאבי בטן, שתיקות או התפרצויות.
כשהסירוב ללכת למסגרת חוזר שוב ושוב אין זה עניין של עצלנות, פינוק או בדיקת גבולות.
ברוב המקרים זהו סימפטום רגשי מובהק, איתות פנימי של ילד שמתקשה להכיל את עולמו.
ילדים מבטאים מצוקה דרך התנהגות לא דרך מילים
ילדים אינם מחזיקים בכלים הרגשיים והשפתיים להסביר מצוקה פנימית מורכבת.
הם לא יאמרו:
אני חווה חוסר ביטחון, עומס רגשי או קושי חברתי.
במקום זאת, הגוף וההתנהגות מדברים עבורם:
- התנגדות ללכת למסגרת
- תלונות גופניות חוזרות
- היצמדות להורה
- רגרסיה או התפרצויות רגשיות
המשפט אני לא רוצה ללכת הוא לעיתים הדרך היחידה של הילד לומר:
קשה לי, ואני צריך שמישהו יראה אותי באמת.
מדוע זה כל כך מטלטל הורים?
הסיטואציה הזו נוגעת בשכבות עמוקות של ההורות:
- תחושת כישלון או אשמה
- חוסר אונים מול סבל של ילד
- לחץ מהמערכת ומהציפיות החברתיות
- פער בין מה “שצריך להיות” לבין מה שקורה בפועל
הורים רבים מוצאים את עצמם נעים בין הכלה לויתור, בין תקיפות לעייפות, מבלי להבין מדוע שום פתרון טכני לא מחזיק לאורך זמן.
הסיבה לכך פשוטה: כאשר השורש רגשי פתרונות התנהגותיים בלבד אינם מספיקים.
תקשורת מקרבת: שינוי נקודת המבט
תקשורת מקרבת מציעה גישה שונה מהשיח החינוכי המסורתי.
במקום לשאול:
איך גורמים לילד ללכת?
היא שואלת:
מה הילד חווה כשהוא מסרב?
הגישה מתמקדת בזיהוי:
- הרגש שמפעיל את ההתנגדות
- הצורך שאינו מקבל מענה
- החוויה הסובייקטיבית של הילד בתוך המסגרת
כאשר ילד חווה שמקשיבים לו באמת לא רק למילים, אלא גם למה שמתחתיהן מתרחש שינוי משמעותי.
תחושת המאבק מתחלפת בהדרגה בתחושת שותפות וביטחון.
ההיבט הנומרולוגי: להבין את המפה הרגשית של הילד
נומרולוגיה מאפשרת הסתכלות נוספת ועמוקה על עולמו הפנימי של הילד.
על פי תאריך הלידה ניתן לזהות נטיות רגשיות, רמות רגישות, קצב פנימי וצרכים בסיסיים.
יש ילדים בעלי:
- רגישות גבוהה במיוחד לגירויים ולשינויים
- קושי טבעי עם מסגרות נוקשות
- צורך עמוק בתחושת משמעות, חיבור וביטחון רגשי
כאשר הורה מבין את המבנה הפנימי של ילדו, הוא מפסיק לפרש את ההתנהגות כבעיה ומתחיל לראות בה איתות מדויק למה שהילד זקוק לו.
ההתאמה ההורית משתנה, והתגובה הופכת מדויקת ומעצימה יותר.
הדרכת הורים: שינוי שמתחיל בהורה ומחלחל לילד
הדרכת הורים אינה עוסקת בתיקון הילד, אלא בהרחבת ההבנה ההורית.
זהו תהליך שמעניק:
- שפה רגשית וכלים מעשיים
- הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית
- חיזוק הביטחון ההורי
- יכולת להגיב ממקום מודע ולא מתוך לחץ
שילוב של הדרכת הורים עם תקשורת מקרבת ונומרולוגיה יוצר מענה הוליסטי: כזה שרואה את הילד, את ההורה ואת הקשר ביניהם כמערכת אחת שלמה.
מה משתנה בפועל?
השינוי אינו תמיד מיידי, והוא גם לא קסם.
אך בהדרגה ניתן לראות:
- ירידה בעוצמת המאבקים
- יותר שיתוף ופתיחות מצד הילד
- תחושת רוגע וביטחון בבית
- והבנה עמוקה יותר של הצרכים הרגשיים
המשפט אני לא רוצה ללכת מפסיק להיות זעקה והופך לשער לשיח, להבנה ולצמיחה.
לסיכום: יש כאן הזמנה להקשיב אחרת
כאשר ילד מסרב שוב ושוב ללכת למסגרת, זו אינה בעיה שיש לפתור אלא מסר שיש לפענח.
מאחורי הסירוב מסתתר עולם רגשי שמבקש מענה מותאם, רגיש ומדויק.
הכלים קיימים.
הידע נגיש.
והשינוי מתחיל ברגע שבו אנחנו מוכנים לראות מעבר להתנהגות ולהקשיב למשמעות.
מי שמעמיק ולומד להבין את השפה הרגשית של הילד, מגלה לא רק דרך לעזור לו
אלא גם הזדמנות לצמיחה הורית עמוקה ומשמעותית.
ליאת עזר
דרך התודעה
המרכז להדרכת הורים ונומרולוגיה תודעתית
www.liat-azar.co.il
