מה חווים פעוטות בימים סוערים של מלחמה ואיך תקשורת מקרבת יכולה לעזור להם להרגיש בטוחים

ימים של מלחמה מטלטלים גם את המבוגרים

אזעקות, חדשות קשות, חוסר ודאות ושגרה שמתערערת.
אבל עבור פעוטות החוויה שונה לחלוטין.
הם לא מבינים מה זו מלחמה,
לא יודעים מה המשמעות של איום או סכנה,
אבל הם מרגישים היטב את האווירה.
פעוטות הם כמו חיישנים רגשיים קטנים.
הם קוראים את ההבעות של ההורים, את הטון בקול, את המתח בבית ואת השינויים בשגרה.
לכן גם אם לא מספרים להם בדיוק מה קורה
הם עדיין חווים את המצב דרך הגוף והרגש.

תקשורת מקרבת יכולה להיות כלי משמעותי עבור הורים.

שפה שמאפשרת לנו לראות את הרגש שמאחורי ההתנהגות, ולהגיב לילדים מתוך הבנה וחיבור  ולא רק מתוך תיקון או שליטה.
פעוטות חשים את המתח של ההורים
ילד קטן לא צריך להבין חדשות כדי להבין שמשהו השתנה.
מספיק שאמא קופצת בבהלה מהאזעקה,
שאבא מדבר בלחץ בטלפון,
או שהמבוגרים בבית מדברים הרבה על פחד.
הפעוט קולט את זה מיד.
לדוגמה:
אמא מקבלת התראה בטלפון ורצה במהירות למרחב המוגן.
הפעוט מתחיל לבכות למרות שהוא לא מבין למה.
מנקודת המבט של תקשורת מקרבת, חשוב לזכור שההתנהגות של הילד היא ביטוי לרגש ולצורך.
מאחורי הבכי יש צורך בסיסי מאוד:
ביטחון.
במקום לומר:
"די, אין מה לבכות"
אפשר להגיב כך:
"נבהלת מהרעש?
בוא אליי, אנחנו במקום בטוח ואני איתך."
תגובה כזו נותנת לילד שני דברים חשובים:
הכרה ברגש שלו, ותחושת הגנה.

עבור פעוטות שגרה היא עוגן.

הם לא מודדים זמן כמו מבוגרים, אלא דרך רצף של פעולות מוכרות: גן, משחק, ארוחה, מקלחת, סיפור לפני השינה.
בזמן מלחמה השגרה הזו נשברת.
לדוגמה:
הגן נסגר או נפתח לסירוגין
יש ריצות למרחב מוגן
ההורים בבית אבל טרודים מאוד
שעות השינה משתנות
הילד מרגיש שמשהו בעולם שלו כבר לא יציב.

בתקשורת מקרבת אנחנו מנסים לשמור על חיבור בתוך המציאות המשתנה.
אפשר למשל לומר לילד:
"היום אנחנו בבית ולא בגן.
אני רואה שזה קצת מבלבל אותך.
אנחנו נעשה עכשיו זמן משחק יחד ואז נאכל."

עצם ההסבר הפשוט והנוכחות של ההורה יוצרים סדר בתוך חוסר הוודאות.
רגשות של פעוטות יוצאים דרך התנהגות
פעוטות עדיין לא יודעים לומר במילים:
"אני מפחד" או "אני לחוץ".
לכן הרגש יוצא דרך ההתנהגות.
אפשר לראות למשל:
יותר בכי מהרגיל
התפרצויות
הצמדות להורה
קושי להירדם
פחד להיות לבד
לדוגמה:
פעוט שבדרך כלל משחק לבד, פתאום לא מוכן שאמא תצא מהחדר.
במבט רגיל זה יכול להיראות כמו "פינוק" או "דרישה מוגזמת".
אבל דרך עקרונות תקשורת מקרבת אנחנו שואלים:
מה הילד מרגיש?
ומה הצורך שמאחורי ההתנהגות?
ברוב המקרים התשובה היא:
הילד זקוק עכשיו לעוד ביטחון, קרבה והרגעה.

תגובה מקרבת יכולה להיות למשל:
"אתה רוצה שאשאר לידך עוד קצת?
כנראה אתה צריך עכשיו יותר קרבה."

רגרסיה היא תגובה טבעית ללחץ

בימים של מתח ילדים רבים חוזרים להרגלים קודמים.
לדוגמה:
ילד שנגמל מחיתול מבקש שוב
פעוט שישן לילה שלם מתעורר בלילה
ילד עצמאי מבקש יותר עזרה
זה יכול להדאיג הורים.
אבל מנקודת מבט התפתחותית זו תגובה טבעית של מערכת העצבים.
הילד חוזר למקום שבו הוא מרגיש יותר מוגן.
תקשורת מקרבת מזמינה אותנו לראות את הרגרסיה לא כבעיה,
אלא כבקשה של הילד לעוד תמיכה.
לדוגמה:
במקום לומר
"אתה כבר גדול, למה אתה מתנהג ככה?"
אפשר לומר:
"אני רואה שקשה לך עכשיו.
לפעמים כשמפחדים הגוף רוצה יותר קרבה."

איך לעזור לפעוטות להרגיש בטוחים יותר

לצד ההבנה הרגשית, יש גם כמה פעולות פשוטות שעוזרות מאוד לילדים צעירים להתמודד בתקופה כזו.
הרבה מגע פיזי
חיבוקים, ליטוף, ישיבה על הברכיים  כל אלה מרגיעים את מערכת העצבים של הילד.
משחק
משחק הוא הדרך הטבעית של ילדים לעבד חוויות.
לפעמים ילד ישחק "אזעקה" עם בובות או ירוץ ל"חדר בטוח" במשחק.
זהו עיבוד בריא של המציאות.
הסברים פשוטים
לא צריך להעמיס מידע.
משפט פשוט כמו:
"כשיש אזעקה אנחנו הולכים לחדר מיוחד ששומר עלינו"
מספיק בהחלט.
שמירה על עוגנים קבועים
גם אם הכול משתנה, נסו לשמור על דברים קטנים שחוזרים על עצמם:
סיפור לפני השינה
זמן משחק משותף
שיר קבוע לפני השינה
העוגנים האלה נותנים לילד תחושת יציבות.
נוכחות רגשית של ההורה
הדבר הכי חשוב עבור פעוט בתקופה כזו הוא התחושה שיש מבוגר יציב לידו.

לא צריך להיות הורה מושלם.
אבל כן להיות נוכח.
לפעמים המשפט הכי משמעותי שילד צריך לשמוע הוא פשוט:
"אני כאן איתך."

פעוטות חווים את ימי המלחמה לא דרך הבנה שכלית אלא דרך תחושות.

הם מרגישים את המתח, את השינויים ואת חוסר הוודאות.
דווקא ברגעים כאלה ההורה יכול להיות עבורם עוגן רגשי.
תקשורת מקרבת מזכירה לנו לראות מעבר להתנהגות
ולפגוש את הרגש והצורך שמאחוריה.
כאשר ילד קטן מרגיש שמקשיבים לו, מבינים אותו ומחזיקים עבורו את הביטחון
גם מציאות סוערת יכולה להפוך למקום שבו הוא עדיין מרגיש מוגן.
כי בסופו של דבר,
העולם של פעוט מתחיל ונגמר במקום אחד:
בקשר עם ההורה.

ליאת עזר דרך התודעה

המרכז להדרכת הורים ונומרולוגיה תודעתית